לא מזמן הזדמן לי לצפות בפרק מתוך הסדרה האהובה עלי "chibi maruko chan" – סדרה נפלאה ומאד פופולרית ביפן משנות ה 90 ועד היום. (סאקורה מומוקו – יוצרת הסדרה, מאיירת וסופרת נפטרה השנה בגיל 53 בלבד) בפרק עולה נושא מרתק לדיון (אחרי הויכוח איזה שיר מתאים לשירה באמבטיה…) – עד מתי מתרחצים יחד עם ההורים.
במערב הנושא היה מעורר ויכוחים סוערים וביקורת קשה, ביפן כל היחס לעירום ולרחצה משותפת היה שונה לחלוטין עד פתיחתה למערב. בעבר הרחוק היתה הרחצה המשותפת מקום מפגש חברתי, המעמדות "בוטלו" בעירום המשותף ואיפשרו בילוי מהנה ונטול מחוות נוקשות הנובעות מהקוד החברתי.
בכל אופן מרוקו אומרת בפתיחת הפרק " (עבור) יפנים (הדבר הוא) ללא ספק אמבטיה…" ובאמת אמבטיה היא הרבה מעבר לצורך להתנקות, האמבטיה היא טקס שלם וחלק בלתי נפרד מההוויה התרבותית והחברתית ביפן.
מאותה סיבה ביפן משקיעים מאד באמבטיה הביתית, החל ממערכות סינון מתקדמות, מערכת חימום מהיר, ועוד.
כאשר מתארחים בבית יפני לא מפתיע כלל לקבל הצעה להכנס הראשון לאמבטיה, טקס הרחצה מתקיים בכל ערב בבית משפחה יפנית כאשר בדרך כלל אב המשפחה הוא הראשון בתור לאמבטיה.
בחורף התענוג מועצם באמצעות מלחי אמבט שונים וקלמנטינות צפות בFURO – האמבטיה.
יפן ממוקמת גיאוגרפית באיזור וולקני שופע מעיינות חמים, מה שתרם להתפתחות תרבות אירוח שלמה סביב המעיינות החמים.
למעשה ישנם שני סוגי בתי רחצה – אלו העירוניים הנקראים sento 銭湯 ואלו הממוקמים בקרבת מעיינות חמים הנקראים
onsen 温泉 – מעיין חם.
銭湯 מילה המורכבת מהסימנית של מים חמים ומסימנית המתארת מטבע יפני שקדם לין, כלומר – רחצה בתשלום.
תרבות הסנטו הנפלאה הולכת ונעלמת…בעבר הרחוק היתה מקום מפגש ובילוי חברתי שכן בבית המרחץ פשטו כולם את בגדיהם ועטפו אותם ב FUROSHIKI 風呂敷 (מילה שבתוכה מסתתרת המילה אמבטיה FURO ) במקור בד מיוחד שנועד לאריזת הבגדים ושמירתם בנפרד מבגדיהם של האחרים. (מאוחר יותר יצא הפורושיקי מהאמבטיה והפך להיות בד המיועד לאריזה אקולוגית, מעוצב במגוון דוגמאות ובדים – החל מבדים פשוטים וכלה בבדי משי יקרים, התפתחה תרבות שלמה של אריזת חפצים אותה ניתן ללמוד מספרים וסרטונים בנושא)
בפתח בית המרחץ יהיה תמיד וילון NOREN – הוילון משמש בבתי העסק ביפן הן לציון שם בית העסק והן לסמן כי בית העסק פתוח. על הנורן תהיה הסימנית של מים חמים 湯 הרבה פעמים היא תופיע באות הפשוטה יותר בהירגנה ゆ
מה שחשוב במיוחד בכניסה לבית המרחץ היא ההבחנה בין איזור הנשים 女לאיזו הגברים 男מאד לא מומלץ לטעות…
ישנם כמה חוקים שחשוב מאד לקיים כשנכנסים לבית מרחץ יפני –
1. הרחצה היא בעירום מלא, לעולם לא בבגד ים. כניסה בבגד ים מעליבה ונחשבת גסות רוח.
2. לא מקובל להציג קעקועים בבית המרחץ, אם יש לך קעקוע מומלץ להסתיר בפלסתר או במייק אפ ולא לעשות עניין. אמנם עם התיירות המערבית המאסיבית ישנם מקומות ששינו את עמדתם אך עדיין הרבה אנשים מקשרים את הקעקוע עם המאפיה היפנית YAKUZA ונגרמת להם אי נוחות.
3. לא מביאים מגבת גדולה לבית המרחץ. בדרך כלל מקבלים מגבת קטנה איתה מתקרצפים, שוטפים היטב וסוחטים וגם מספיגים את הגוף היטב לפני שיוצאים מאיזור הרחצה לחדר ההלבשה.
4. לעולם לא נכנסים לאמבטיה המשותפת לפני שמתנקים ומתקרצפים בעמדה המיועדת לכך. יש עמדות מצויידות בשרפרפים, קערות וסט של שמפו, מרכך וסבון. שימו לב תמיד לשטוף ולהשאיר אחריכם איזור נקי ואת הקערה הפוכה על השרפרף למתרחץ הבא.
5. לא מכבסים בשום אופן, לא מכניסים את המגבת הקטנה לאמבט המשותף (היא יכולה לשמש כאמצעי הסתרה לביישנים כשהולכים מעמדת הרחצה לאמבטיה המשותפת אבל היא תישאר בחוץ או מקסימום תהיה על הראש)
6. שומרים על שקט, האמבטיה היא מקום להתרגעות והתנתקות.
7. ברור שלא מכניסים סמרטפונים ומתחילים לצלם נכון?
מומלץ בחום לבקר גם בבתי מרחץ ציבוריים SENTO בטוקיו בפרט וביפן בכלל, הם אמנם הולכים ומתמעטים אך עדיין אפשר למצוא כמה מהם, אפילו ותיקים ומפוארים.
יש לי חיבה מיוחדת לבית המרחץ הציבורי בטוקיו – למרות שהיתה לי אמבטיה בדירונת הפצפונת שגרתי בה בשכונה קטנה בטוקיו בתקופה בה הייתי סטודנטית, התמכרתי לביקור בסנטו השכונתי. בהתחלה הפתיעה אותי התופעה – אולם גדול המחולק לשניים, מישהי יושבת ומשקיפה מעמדה גבוהה על שני האולמות – של הנשים והגברים, ציור קיר ענק מקשט את הסנטו, כולן מתקרצפות ועסוקות בעצמן בלי לשים לב בכלל שנכנסה איזו גייג'ין מוזרה…אבל מהר מאד התרגלתי פיתחתי מנהגים מקומיים כמו לחזור הביתה בכפכפי גומי כשהמגבת כרוכה סביב הראש והלחיים אדומות אחרי לגימת בירה קרה קרה מהמכונה – תענוג במיוחד בליל ינואר קפוא במיוחד.
כמובן שאי אפשר לבקר ביפן בלי לטבול במעיין חם ONSEN. בביקור האחרון שלנו ביפן הגענו לאונסן ציבורי יפיפה בהרים, בזמן שטבלתי בבריכה הטבעית באויר הפתוח (ROTENBURO)סיפרה לי מתרחצת יפנית שבדיוק טבלה גם היא, שהיא ובעלה עושים סיור אונסנים החל מדרום יפן ועד צפונה.
כניסה לאונסן ציבורי עולה סכום מגוחך של כמה מאות ינים ( פחות מ10$) ולפעמים מדובר במקומות מופלאים שביקור בהם בלתי נשכח.
כמובן שאפשר להתארח בבית הארחה יפני ( RYOKAN) ולהינות מאירוח יפני מסורתי הכולל ארוחות מפנקות בנות אינסוף מנות, שינה בחדרים מינימליסטיים יפיפיים ורחצה בבריכות הטבעיות הממוקמות בתוך בית ההארחה.
אחד התענוגות הגדולים הוא לטבול בתוך ROTENBURO חמה רותחת כשמעלייך מרחפים פתיתי שלג.
לאחרונה הוצג בארץ הסרט "אהבתה מחממת את מי האמבט" מספר סיפור של משפחה לא שגרתית ביפן ואת הסנטו – בית מרחץ ציבורי והעבודה הרבה הכרוכה בטיפול בו.
הסרט "המסע המופלא" מתאר בית מרחץ אשר מגיעים אליו טיפוסים שונים ומשונים, גם שם מתוארת העבודה הקשה סביב תחזוקת המקום ויש מאמרים שלמים המתייחסים לביקורת הסמויה של מיאזקי לגבי הנערות המסכנות שעבדו בנקיון במקומות הללו ופותו על ידי האורחים.
בסרט האנימציה הנהדר "השכן שלי טוטורו" ישנה סצנה נפלאה של הבנות בחדר הרחצה עם אביהן, מניסות את הפחד מהבית החדש והישן בצעקות המהדהדות בחדר האמבטיה הגדול.
יש עוד הרבה אזכורים וסיפורים סביב הרחצה ביפן, אי אפשר לשכוח את נוריקו סן הילדה מיפן באמבטיה דמויית החבית בספר המיתולוגי.
עכשו אמלא לי אמבטיה חמה כמו ביפן, אמנם כאן זה נחשב ממש חטא כשהמדינה מתייבשת אבל לאור הגשמים האחרונים מרשה לעצמי לחטוא קצת.
למתקשים לזכור את הסמניות היפניות -עוד סימן להבדיל בין אזור הנשים והגברים הוא צבע הוילון- לגברים כחול ולנשים אדום. ישנם ריוקאנים בהם נהוג להחליף מדי יום את אמבטיית הנשים והגברים כיוון שכל אחד מעוצב אחרת ( וכך אפשר לחוות את שניהם) ורצוי לא להתבלבל …