הולכת לגן ביפן

אז איך היה השבוע הראשון בגן?

ביפן לא ממהרים לשלוח את הילדים למסגרת. גם אצלינו העניין נדחה ונדחה, גם מצד האם הדאגנית – אני, וגם מצד הילדים המתוקים שלא הרגישו צורך בכך – ביפן כשהולכים לגן המשחקים השכונתי בבוקר יש עוד הרבה ילדים ואמהות, לא רק מטפלות.
כשמיו הגיעה לגיל שלוש חשבנו לתת לעניין הזדמנות.
חיפשנו וחיפשנו, ביקרנו בגני ילדים שונים, בינהם גן מונטסורי מעניין, גנים פרטיים שעלו הון תועפות, גנים  שנראו כמו קומפלקס ענק מלא חדרים ופעילויות כאילו מדובר בבסיס צבאי קטן. 
בחרנו מקום קרוב יחסית למרות שגם אליו נוסעים במיניבוס צהוב.
הצטיידנו בהמון פריטי חובה – מזכירה לכם שזה בסה"כ גן ילדים!
סט מדי קיץ וסט מדי חורף הכוללים כל אחד כובע, ז'קט, חצאית, עניבה ועוד.
חליפת ספורט, בגד מיוחד לשיעורי אמנות, סניקרס לפעילות בתוך בית הספר….סט תיקים המיועדים למטרות שונות בדוגמא משובצת.
קיבלתי הוראות מדוייקות לתפירת תוויות וכתיבת שמות על כל אחד מהחפצים והופ, לקפוץ למים.
העניין הסתכם בשבוע אחד של תובנות והארות השייכות כבר לפוסט אחר. מיו חזרה לעוד שנה עם אמא ואחיה הקטן יוקי בבית 🙂

(בתמונה מיו ביום הראשון בגן בטוקיו, בת שלוש וחצי, חדורת כבוד ורצינות כיאה למעמד).